חברה בע"מ, עוסק מורשה, עוסק פטור או שותפות – מה כדאי?

 

 

הקמת חברה בע"מ

 

אחד השיקולים העיקריים בהקמת חברה הוא העברת האחריות מבעלי החברה אל החברה עצמה.

 

סעיף 4 לחוק החברות מגדיר חברה כך: " אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד"- כלומר, חברה היא גוף משפטי נפרד מבעליו.

 

יתרון התאגדות כחברה הוא כשאדם או גוף אחר מגיש תביעה נגד חברה בע"מ (בערבון מוגבל)- החברה היא זו שנתבעת ולא בעלי המניות, ולכן אינם מסכנים את נכסיהם האישיים. במקרה של "נפילת" החברה, בעלי המניות יהיו חבים בחובות החברה רק עד גובה הון המניות שלהם שטרם נפרע- גובה השקעתם בלבד.

 

חשוב לציין שההגנה על בעלי המניות אינה אוטומטית, וקיימת אפשרות ל"הרמת מסך". הכוונה, שבתנאים מסוימים בית המשפט ייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה, כגון כשבעלי החברה פועלים ברמאות תוך ניצול מסך ההתאגדות (שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה), או שנטלו סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה.

 

יתרון נוסף להתאגדות תחת מסגרת חברה (גם חברה שאינה בע"מ) הוא החיסכון במס- תשלום מס של חברה נמוך מהמס המוטל על עוסק מורשה (נכון לשנת 2018 שיעור מס החברות הוא 23%, והמס על דיבידנד הוא כ25%-30% תלוי בסוג בעל המניות). לכן אדם הפועל במסגרת חברה יכול למשוך שכר בהתאם לתכנון מראש, ורק על שכר זה ישלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות- זאת לעומת עצמאי רגיל (כגון עוסק מורשה) שיאלץ לשלם ביטוח בריאות וביטוח לאומי לפי הכנסות העסק.

 

כאמור לעיל, שיעור המס על רווחי החברה הוא 23%, בניגוד לעצמאי שמדרגת המס על רווחיו יכולה להגיע עד ל50%. בעל חברה רשאי למשוך את משכורתו מהחברה כפי שדרוש לו, עליה ישלם מס ככל עובד שכיר, ואת שאר הכנסותיה של החברה יכול להשקיע בהמשך פיתוחה. זאת לעומת עצמאי (כגון עוסק מורשה), שעליו לשלם מס על כל רווחיו של העסק, גם אם אינו מושך הכול.

 

עוד יתרון הוא העברת/מכירת השליטה בחברה מתבצעת בקלות ובזמן קצר יותר ביחס לצורות התאגדות אחרות.

 

 

ע"מ שהחברה תתקיים היא נדרשת להירשם ברשם החברות, ובתום הליך ההרשמה תימסר לה תעודת התאגדות, שהיא ראויה חלוטה לכך שנתמלאו דרישות הרישום.

 

קיימים מקצועות בהם אסור לבעלי המניות להתאגד כחברה בערבון מוגבל אלא רק כחברה שאינה מוגבלת במניות, כגון רופאים, רואי חשבון ועורכי דין, וזאת על פי כללי האתיקה המקצועית שלהם או החוק.

 

 

חסרונותיה של החברה הן בעיקר בעלויות האחזקה.

 

עלות תפעול חברה גבוהה יותר בהשוואה לעוסק מורשה. בין העלויות - תשלום אגרת רישום חברה לרשם החברות, דרישה להנהלת חשבונות כפולה והגשת דו"ח שנתי לרשם ע"י רואה חשבון, וחלה עליה חובת תשלום אגרה שנתית לרשם החברות.

 

הבדל נוסף הוא שביחס לפירוק שותפות, הליך פירוק חברה ארוך ומורכב יותר.

 

       

 

עוסק מורשה/עוסק פטור

 

ראשית נציין  חלק מההבדלים בין עוסק מורשה לעוסק פטור.

 

עוסק פטור (בעבר "עוסק זעיר") אינו מחויב בתשלום מע"מ אך גם אינו מזדכה על המע"מ, והוא פטור מדיווחים חודשיים או דו-חודשיים למע"מ (הדיווח למע"מ הוא פעם בשנה).

בנוסף, עוסק פטור אינו מוציא חשבוניות מס אלא רק קבלה ללקוחותיו מיד עם קבלת התמורה.

 

צורת ההתאגדות הזולה ביותר מבחינת עלויות תפעול חשבונאיות הינה עוסק פטור.

 

נכון לשנת 2018- רק עסקים בעלי מחזור שנתי שאינו עולה על 99,003 ₪ זכאים להירשם כעוסק פטור. במידה ועוסק מורשה חרג באופן חד פעמי מסכום זה, יהיה עליו לשלם מע"מ על הסכום החורג.

 

בסעיף 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום) רשומים בעלי מקצועות מסוימים שאינם רשאים להירשם כעוסק פטור, וזאת ללא קשר לסכום מחזור העסקאות השנתי, כמו עו"ד, חוקרים פרטיים, מהנדסים, פסיכולוגים ועוד.

 

עוסק מורשה: לעומת עוסק פטור, עוסק מורשה מחויב לגבות מע"מ מלקוחותיו, אך בעת העברתו לרשויות המס הוא רשאי לקזז את המע"מ ששילם בעת רכישה עבור העסק מתוך סכומי המע"מ שגבה מלקוחותיו.

 

בניגוד לעוסק פטור, עוסק מורשה מוציא גם חשבונית מס על כל עסקה בנוסף להוצאת קבלה.

 

על עוסק מורשה מוטל לדווח לרשויות המע"מ פעם בחודש/חודשיים, ולמס הכנסה פעם בשנה.

 

מספר ה"עוסק מורשה" שיקבל בעל העסק יהיה לרוב מספר ת.ז. שלו

 

בעת תביעה נגד העסק, בעל עסק הרשום כעוסק מורשה או כעוסק פטור עלול לשאת באופן אישי לחובות העסק, וניתן לרדת לנכסיו האישיים ולעקל אותם (כגון ביתו, רכבו וכו') ע"מ לגבות את החוב.

 

 

 

שותפות:

 

ע"פ סעיף 1 לפקודת השותפויות, הגדרת "שותפות" היא " חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות", ואילו קשרי שותפות מוגדרת כ"קשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים".

 

בניגוד לחברה, אין צורך ברישום של השותפות אצל רשם השותפויות על מנת שתתקיים.

 

הבדל נוסף בין חברה בע"מ לשותפות, הוא שהשותפים חבים באופן אישי לחובות השותפות, ואחריותם אינה מוגבלת.

 

להתאגדות תחת שותפות מס' יתרונות לעומת התאגדות כחברה- ניהול השותפות קל יותר,  אין לה צורך באספות של בעלי מניות, היא אינה חייבת בתקנון, ופירוק שותפות הוא הליך פשוט יותר מאשר הליך פירוק של חברה. אך היתרון בסגנון הניהול הקל הנ"ל עלול להפוך לחיסרון בכך שיגרום למחלוקות בתוך השותפות, להבדיל מחברה בה ההחלטות מתקבלות באופן מסודר יותר, על כן מומלץ לשותפים לערוך ביניהם הסכם שותפות המסדיר את מערכת היחסים המשפטית והעסקית בין הצדדים.

הבדל נוסף מחברה הוא שבשותפות מספר השותפים יהיה מינימום 2 ומקסימום 20 (בחברה פרטית אפשרי שיהיה גם בעל מניות אחד), מלבד שותפויות של עו"ד ורו"ח שיכולות להכיל עד 50  שותפים.

 

"שותפות מוגבלת"- לעומת שותפות כללית בה כל חברי השותפות חבים ביחד ולחוד לחובותיה, בשותפות מוגבלת לפחות אחד מהשותפים נקרא "שותף כללי" ואחריותו אינה מוגבלת (כמו בשותפות רגילה), ואחד מהשותפים הוא "שותף מוגבל" - בעל אחריות מוגבלת. כלומר שהוא חייב עד גובה השקעתו בשותפות בלבד.

בניגוד לשותפות רגילה, השותפות המוגבלת חייבת ברישום והוא תנאי לקיומה.

 

ע"פ סעיף 63 לפקודה, לשותף המוגבל אין זכות להתערב בניהול השותפות, וניתן למשל לצרף שותף חדש ללא צורך בהסכמתו.  במידה ובכל זאת התערב בניהול- הגבלת אחריותו תוסר ודינו יהיה כדין השותף הכללי, זאת כל עוד הוא משתתף בניהול השותפות.

 

דוגמאות לשותפויות מוגבלות ניתן למצוא בתחום קרנות השקעה בהיי-טק, או בחיפושי גז ונפט כדוגמת  "גבעות עולם חיפושי נפט". שותף מוגבל יכול שיהיה גוף פרטי או חברה בע"מ.

 

 

למשרד עו"ד יורם בלום ניסיון בתחום החברות ובפעילות הנדרשת לאורך כל חייה של החברה- החל משלב הקמת החברה ועד לשלב פירוק החברה, בדיווחים ובהתנהלות אל מול רשם החברות, וליווייה במהלך פעילותה השוטף הן על בסיס קבוע והן ע"פ דרישה.

 

המשרד נותן ייעוץ משפטי שוטף לעסקים, לחברות ולעמותות , ומלווה אותם לאורך כל הדרך (כולל עריכת חוזים והסכמים, ייצוג בעסקאות ועוד).

 

 

המאמר לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי, ויש להיוועץ עם עו"ד באשר לכל מקרה לגופו.

 

 

צור קשר

 

ראו עוד:

 

צורת ההתאגדות המועדפת

יורם בלום - משרד עורכי דין​
יורם בלום - משרד עורכי דין​