עורך דין נהיגה בשכרות
עורך דין נהיגה בשכרות
נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה ביותר. נהיגה זו מסכנת לא רק את הנוהגים בשכרות עצמם אלא אף את יושבי הרכב, ואת משתמשי הדרך הנוספים.
מצב השכרות גורם לעודף בטחון עצמי ופוגם בשיקול דעתו של הנהג, שעלול להתעלם מכללי הבטיחות בכביש. עקב כך מחמיר החוק במיוחד עם נהגים הנתפסים בעבירה זו.
יפים לענייננו דבריו של השופט י' קדמי:
"'שכרות' - כפי שידוע לכל בר-בי-רב - פוגעת ביכולתו המנטאלית של השיכור: היא מערפלת את הכרתו ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות, ובדרך זו שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול-דעת רציונאלי ולכוון את התנהגותו על פיו" (ע"פ 5002/94 בן איסק נ' מדינת ישראל).
מקור עבירת נהיגה בשכרות
עבירת הנהיגה בשכרות מעוגנת בפקודת התעבורה:
"העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס.. הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי".
מקור נוסף לעבירת נהיגה בשכרות, נמצא בתקנה 169ב לתקנות התעבורה, הקובעת כי:
"לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור...
יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה."
עורך דין נהיגה בשכרות - עו"ד תעבורה יורם בלום
עבירת הנהיגה בשכרות מחולקת למספר סוגים של מצבי שכרות:
- מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
- מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
- מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה.
- מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.
אם כן, שכרותו של נהג עשויה לנבוע בין היתר הן בשל שתיית משקה משכר בעת הנהיגה, והן כאשר בגופו נמצא אלכוהול בריכוז גבוה מן המותר.
נציין כי למשטרת ישראל מספר כלים לערוך בדיקת שכרות לנהגי כלי הרכב השונים:
נשיפון, ינשוף, בדיקות דם ובדיקת מאפיינים.
ריכוז האלכוהול המקסימלי המותר בנהיגה משתנה בין קבוצות הנהגים השונות (נהגים ותיקים, נהגים חדשים ונהגי רכב ציבורי).
"הגבול אותו קבע המחוקק באשר לשיעור ריכוז האלכוהול המותר לנהיגה אינו שרירותי. גבול זה מסמל את המקום בו, ככלל, הופך השילוב של צריכת אלכוהול ונהיגה, לשילוב מסוכן" (ע"פ 2842/10 נוי קלדרון -נגד- מדינת ישראל).
נהיגה בשכרות - רכיבה על אופניים
חשוב להדגיש שגם על רוכבי אופניים חל איסור נהיגה בשכרות, ואופניים (חשמליים ומכניים) נחשבים “כלי רכב” כהגדרתו בפקודת התעבורה.
סעיף 62 לפקודה קובע את דינו של מי שנוהג בשכרות באופן הבא:
"העובר אחת העבירות האלה...
הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי".
בפקודת התעבורה מפורש המונח רכב באופן הבא:
"רכב" - רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן..".
"משילוב שתי ההוראות עולה בברור כי ניתן להעמיד לדין בגין נהיגה בשכרות גם מי שנהג על אופניים.. גם אם לא מדובר בנהיגה על אופניים חשמליים" (תת"ע 10439-05-16 מדינת ישראל נ' סורי ווסאם).
כתבה בנושא - רכב שיכור על אופניים חשמליים ורישיונו נשלל
ענישה
בסמכותו של קצין משטרה לפסול מנהלית את רישיון הנהג, ולאסור שימוש בכלי הרכב בו נעברה העבירה - זאת למשך תקופה של 30 ימים (בכפוף לעריכת שימוע).
בית המשפט לתעבורה:
ע"פ סעיף 39א לפקודה, רישיונו של נהג הנתפס נוהג בשכרות ייפסל לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים, כאשר בית המשפט רשאי להורות על תקופת פסילה קצרה יותר "בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין".
מחפש עורכי דין לנהיגה בשכרות?
ככל שזומנת לדין בגין נהיגה בשכרות, מומלץ להיוועץ עם עו"ד לתעבורה הבקיא בתחום לצורך בדיקת תקינות וחוקיות ההליך, והאפשרויות המומלצות לפעול ולהתמודד עמו.
לעו"ד יורם בלום וותק רב שנים וניסיון בתחום התעבורה, הן בייצוג בערכאות השונות במשפטים רבים במגוון נושאים, והן בייעוץ ללקוחות ומתן הכוונה בתחום.
עו"ד יורם בלום החל את דרכו המקצועית בתחום התעבורה, עת עסק משך שנים רבות כמתנדב באגף התנועה במשטרת ישראל, שם למד להכיר את תחום התעבורה על בוריו, וצבר ניסיון רב בתחום אכיפת עבירות התעבורה השונות.
עו"ד בלום מכהן מזה שנים כחבר בוועדת התעבורה הארצית והמחוזית (מחוז מרכז).
צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות
המאמר הנ"ל סוקר באופן כללי את ההליכים השונים, ואינו מתיימר לתת מענה מקיף להוראות הדין.
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי, ויש להיוועץ עם עו"ד באשר לכל מקרה לגופו.
ראו עוד:
